בינה מלאכותית לעולם לא תחליף יצירתיות אנושית, אבל היא עלולה להרוג אותה
אני זוכרת את הפעם הראשונה ששמעתי על ChatGPT. הנחתי (בטעות) שזו עוד אופנה חולפת. אולי הייתי תמימה מדי. איך מחשב יכול להחליף יצירתיות אמיתית?
האינטראקציה הראשונה שלי עם בינה מלאכותית יצרנית הגיעה כמה חודשים מאוחר יותר, דרך שיחה עם בן משפחה קרוב ששאל אם התחלתי להשתמש בטכנולוגיה ולשלב אותה בעבודה שלי. באותו זמן (וגם עכשיו) הייתי מאוד לא מרוצה מהרעיון ש-ChatGPT יכול לנסות להחליף את מה שאני כסופרת השקעתי עשורים בפיתוח המיומנות שלי.
בן המשפחה שלי – שעובד בתחום הטכנולוגיה – נראה פגוע מהיחס המזלזל שלי להשפעה שיכולה להיות ל-AI על עבודתי.
"את לא מבינה," הוא אמר בלהט, "Buzzfeed כבר פיטרו חלק מכוח העבודה שלהם והחליפו אותם ב-AI. זה רציני."
הנקודה שהוא העלה הייתה ברורה: לא משנה כמה טובה אני ככותבת, כמה עשורים הקדשתי לפיתוח המיומנות שלי, כמה מאמרים כתבתי ושכתבתי – השורה התחתונה היא ש-ChatGPT זול יותר מלהעסיק אותי ויכול לעשות את העבודה שלי (זה עדיין נתון לויכוח).
התחלתי לנסות ולהתנסות עם AI כדי לראות מה מודלי שפה יכולים לעשות. האם באמת אפשרי שהם יחליפו סופרים ויוצרים?
נשארתי לא מרשומת, והרגשות שלי לא השתנו. למעשה, אני משוכנעת יותר מתמיד, אחרי שביליתי זמן בבחינת מה ש-ChatGPT מייצר, ש-AI לא יכולה כעת, ולעולם לא תוכל, להחליף בן אדם אמיתי שפונה למאגר היצירתיות שלו ומייצר עבודה.
בתור אמנים וסופרים – יוצרים – בין אם מקצועיים או לא, כולנו הרגשנו שזה מגוחך אפילו לשקול ש-AI יכולה להחליף יצירתיות אנושית. לכל מי שמתייחס לעולם מנקודת מבט יצירתית יותר, לכל מי שמכיר בכך שיצירתיות אינה מיומנות בינארית, זה כמעט מובן מאליו שמחשב לא יכול לחקות את המהות של המתנות היצירתיות.
ה-AI עשויה להיות השלב הבא הגדול ומשנה את התעשייה, אבל אמנים וסופרים צריכים להתגבר על זה וללמוד כיצד להשתמש ב-AI בעבודתם. כל מי שניגש לעולם מנקודת מבט יצירתית יותר, כל מי שמכיר בכך שיצירתיות אינה מיומנות בינארית, זה כמעט מובן מאליו שמחשב לא יכול לחקות את המהות של המתנות היצירתיות.
הדחיפה לדחיית היצירתיות והמיומנות הייחודית שדורשת תרגול והתחייבות עצומים לטובת שחזור זול היא מעט מדאיגה. גרוע עוד יותר הוא היוהרה או הבורות להשוות בין השניים.
הטיעון התמידי ששמעתי לסיבה שבגללה AI הפך כל כך נפוץ הוא ש"זה חוסך לנו זמן וכסף." לכן, זה "יעיל יותר מבחינת עלות." אבל אנחנו צריכים לשאול את עצמנו: האם זה באמת כך?
ההשפעה הסביבתית של בינה מלאכותית יוצרת צוינה שוב ושוב, אבל מערכות כלכליות עכשוויות לא נראות מתחשבות בעלות של מה שעשוי להידרש כדי לתקן את ההשפעה הסביבתית הזו עכשיו, לא כל שכן בעתיד.
כל אחת מהחברות האלה שאומרת "AI זול יותר" למעשה אומרת "AI הופך את חיי לקלים יותר, ואני לא צריך לשאת בעלות של ההשפעות השליליות שלו."
טכנולוגיה חיונית להתקדמות. אבל באותה מידה חשובות, גם אם לא תמיד מוכרות כראוי, הן האמנויות והתרבות. אם אנחנו רוצים למצוא את הדה וינצ'י הבא, את רג'ה רבי ורמה, את לה גווין או את מיאזאקי, אנחנו צריכים לספק סביבה שבה מוחות כאלה יכולים לשגשג.
אני מאמינה בכנות ש-AI צמח כתגובה לצורך. האנושות מגיעה לכוכבים, אנחנו חוצים את נוף האוקיינוס העמוק. אנחנו יוצרים שבבי ננו ומפתחים מחשבים עם כוח עיבוד גדול יותר. במקום שבו AI עוזר לאנושות לדחוף את הגבולות שלנו שם, הוא משפיע מאוד על היכולת שלנו לחשוב בעצמנו, ולגשת להיבטים של להיות אנושי שהם מעבר לבינארי, ביטוי אחד שלהם הוא האלמנט היצירתי.
עלינו להיזהר שלא לפספס את היער בגלל העצים. ChatGPT עשוי להיות הדבר המלהיב הבא כרגע, המעניק את האשליה של יצירתיות לאלה שמכל סיבה שהיא לא הצליחו למלא את הצורך הזה בתוך עצמם דרך המאמץ שלהם. אבל הסיפוק המיידי של מה שבינה מלאכותית יצרנית יכולה להביא לעולם לא יחזיק נר לכאב, לעבודה ולאמנות של גישה לבאר היצירתית של האדם.
ל-AI יש תועלת שאין עליה עוררין ואני מאמינה שהיא תגובה לשאיפה גדולה יותר באנושות – אבל למי היא משרתת? איך היא משרתת? עלינו להיזהר שלא ליפול קורבן להפיכת אובייקט למשהו גדול יותר ממטרתו.