OpenAI מסמנת טקסטים. מה זה אומר עליכם?

OpenAI הודיעה שבתוך כמה שבועות ייכנס סימן מים לטקסטים שנכתבים ב-ChatGPT וב-Codex. המשפט שחוזר בדיווחים הוא "AI-generated content must be identifiable". אם אתם כותבים פוסטים, ניוזלטרים או דפי נחיתה עם AI, זה כבר לא עניין של מתכנתים בבריסל. זה נוגע לתהליך העבודה שלכם.

מה בעצם קרה

סעיף 50(2) ב-AI Act האירופי חל מ-2 באוגוסט 2026. הוא מחייב ספקים של מערכות שמייצרות טקסט, תמונה, אודיו או וידאו לסמן את הפלט בפורמט קריא למכונה, כך שאפשר לזהות שהוא נוצר או עובד על ידי AI. קנסות בקבוצה הזו מגיעים ל-15 מיליון יורו או 3% מהמחזור העולמי, הגבוה מביניהם.

OpenAI כבר סימנה תמונות ואודיו. עכשיו מגיע תור הטקסט. הסימון פעיל כברירת מחדל רק באירופה, ובשאר העולם אפשר להפעיל אותו. לפי הדיווח ב-Computerworld, "it appears possible to edit out the watermark" – כלומר עריכה מספיקה כדי להעלים אותו.

איך זה עובד, ולמה זה לא תיוג

אנתרופיק הקדימה את OpenAI, ואת הפרטים שלה כדאי להכיר כי הם מראים איך זה נראה בפועל (כתבתי על Claude Opus 5.5 כאן). היא משתמשת בשיטה בשם SynthID-Text של גוגל דיפמיינד: המודל בוחר בין מילים שקולות לפי מפתח סודי והמילים שקדמו להן, וכך נוצר דפוס סטטיסטי שלא רואים בעין. הדפוס מזוהה בקטעים של 500 עד 1,000 מילים. אין שם אייקון ואין כיתוב "נכתב ב-AI".

המשמעות: מי שיש לו את מפתח הזיהוי יכול לבדוק טקסט. אנתרופיק הכריזה ב-14 באוגוסט על כלי זיהוי חינמי, אבל נכון לעכשיו הוא עדיין לא יצא. ומה עם משפט אחד שתרגמתם או ניסחתם מחדש? הסימון מעיד שהטקסט "אולי עבר עיבוד ב-AI", לא שה-AI כתב אותו.

סימן המים מסמן את המודל, לא את האחריות. מי שחתום על הטקסט הוא עדיין אתם.

החוק מסמן את הכלי, ולא כל טקסט צריך תווית

לפי הניתוח ב-The Next Web, טקסט שיווקי שנוצר ב-AI, ואפילו רומן, לא מחייב תווית. מאמר שמפורסם בנושא שיש בו עניין ציבורי כן מחייב, אלא אם עורך אנושי בעל אחריות בדק אותו. הציטוט הטוב ביותר שם: "Everything Claude writes carries a mark at the model level, while a fully synthetic article can reach readers unlabelled because an editor looked at it."

הדעה שלי: זה חור גדול, והוא גם הזדמנות. הרגולציה מתגמלת תהליך עם בן אדם שבודק ושם שם, וזה בדיוק מה שאני ממליץ ללקוחות גם בלי חוק. לא כי מישהו יתפוס אתכם, אלא כי תוכן בלי עורך נשמע כמו תוכן בלי עורך.

מה זה אומר לכם

אם אתם משווקים או יוצרי תוכן עם קהל באירופה, אל תפחדו מסימן המים, תבנו נהלים. קבעו מי העורך האחראי על כל טקסט שיוצא, תעדו שהוא עבר בדיקה אנושית, ואל תסתמכו על "העורך החזיר את הסימן, אז זה בסדר". ולארגונים: כדאי לדעת איזה כלי AI נמצא בשימוש בכל מחלקה, כי הכלים יסמנו אחרת.

אני עורך תוכן. הנה טקסט שפרסמנו: [הדביקו טקסט].
1. סמן אילו חלקים נוצרו או נוסחו ב-AI לפי הנימה שלהם.
2. האם הטקסט עוסק בנושא בעל עניין ציבורי? נמק בשורה.
3. מה חסר כדי שעורך אנושי יוכל לחתום עליו באחריות (עובדות לבדיקה, מקורות, טענות מוגזמות)?
4. תן לי צ'קליסט של 5 נקודות לבדיקה לפני פרסום.

רוצים לבנות נוהל כזה בארגון, כולל כלים וכללי עבודה עם AI? דברו איתי על ליווי ארגוני.